לאחרונה נפגשתי עם יו"ר עמותה שסיפרה לי בגאווה שהמחזור השנתי שלהם גדל ב-40% תוך שנה אחת.

"אבל", היא אמרה, "קרה משהו מוזר. משום מה אנחנו קצת קצרים בכסף והיינו צריכים לדחות תשלומים לספקים. גם את המשכורות שילמנו בקושי".

כאן בדיוק נכנס "חוסן פיננסי" למשחק.

חוסן פיננסי הוא לא "בכמה גדלנו". חוסן פיננסי הוא יכולתה של העמותה להתקיים בביטחון כלכלי לאורך זמן, לעמוד בהתחייבויות שלה, להמשיך להשקיע ולהתפתח - וגם לספוג זעזועים בלי ליפול.

תרומה גדולה שלא מתחדשת, העברה ממשלתית שמתעכבת, פרויקט שלא יוצא לפועל כמתוכנן (או כמובן מלחמה או מגיפה עולמית) - אלה לא תרחישי קיצון נדירים, אלא חלק מהשגרה של עמותה. השאלות הן לא אם זה יקרה, אלא מתי, והאם העמותה תוכל לספוג את זה ולהמשיך הלאה...

כשבדקנו יחד את העמותה מהסיפור, התמונה שהתקבלה הייתה שונה לגמרי ממה שהיו"ר תיארה בהתחלה. המחזור אכן גדל, אבל התלות בתורם העיקרי גדלה יחד איתו. אותו תורם עיכב תשלומים, והפרויקט שהיא כל כך התגאתה בו התברר כהפסדי. הוא שחק את המזומנים ואת כרית הביטחון של העמותה. וזה לא הכל: ההנהלה לא הייתה ערה לתמונה האמיתית, ולכן גם לא קיבלה בזמן את ההחלטות הנדרשות.

הגידול במחזור, בעצם, הסתיר את הבעיה במקום לפתור אותה.

אחריות ניהולית, לא "עניין של רואה חשבון"

רואה חשבון מבקר אחראי על כך שהדו"חות הכספיים משקפים נכון את מצבה של העמותה. הוא לא אחראי לנתח את המשמעויות של הנתונים, ולא תמיד יש לו את הכלים לכך. נוסף על כך, הדו"חות הכספיים הם רק מרכיב אחד בחוסן פיננסי, כפי שנראה מיד בהמשך.

החוסן הפיננסי של העמותה הוא באחריותם הישירה של הוועד המנהל והמנכ"ל, בדיוק כמו האחריות שלהם לתכנית האסטרטגית, לניהול הסיכונים או לממשל התקין.

אז מה בונה חוסן פיננסי?

אפשר למנות ארבעה מרכיבים עיקריים שיחד יוצרים את התמונה:

1. תמונה פיננסית רב-שנתית וכרית ביטחון. לא רק איך נראית השנה האחרונה, אלא מה המגמה: הכנסות, הוצאות, עודפים או גירעונות, והאם יש רזרבה שיכולה לספוג תקופה קשה.

2. תמהיל וגיוון מקורות הכנסה. עד כמה העמותה תלויה בגורם מממן אחד או בפרויקט בודד, לעומת תמהיל מגוון שמפזר את הסיכון, ועד כמה היא נשענת על תרומות, תקציבי ממשלה או הכנסות עצמיות.

3. יעילות ניצול המשאבים. האם התקציב מופנה למקומות שבאמת מקדמים את המטרות, ואיזה חלק מהפעילות בפועל תורם ערך.

4. גמישות ניהולית ותפעולית ויכולת תגובה מהירה.

אני צריך לדאוג? האם העמותה שלי בעלת חוסן פיננסי?

אחרי שהבנו למה זה חשוב, הנה כמה שאלות שיתנו אינדיקציה ראשונית לגבי החוסן הפיננסי של העמותה. זה כמובן לא מחליף ניתוח עומק מקצועי, אבל לפחות להתחלה:

• כמה חודשי פעילות שוטפת תוכל העמותה לממן בלי כניסת הכנסה חדשה? פחות מ- 6 חודשים?

• כיצד השתנה ההון העצמי של העמותה בשלוש השנים האחרונות - עלה, ירד, או נשאר יציב?

• האם יש גורם מממן או פרויקט בודד שאם ייעצר מחר, יערער את כל התקציב השנתי שלכם?

• האם העמותה יודעת ברמת תכנית או פרויקט, מה רמת הרווחיות או ההפסד שלהם?

• האם יש תכנית פעולה לפיתוח מקורות הכנסה חדשים, או שהיא מסתמכת על מה שכבר קיים?

• האם קיימת תכנית פעולה למקרה של ירידה פתאומית בהכנסות, או שההתמודדות תהיה אלתור בזמן אמת?

• האם הוועד המנהל רואה ודן בניתוחים פיננסיים ומגמות, או רק בדו"ח שנתי בדיעבד?

כמה צעדים שאפשר לעשות כבר עכשיו

פתגם סיני עתיק אומר ש"כל חוסן פיננסי של עמותה מתחיל במנכ"ל שעשה צעד אחד קטן". זה נכון. בניית חוסן פיננסי היא תהליך שיכול לקחת זמן (ואפילו שנים), אבל אפשר להתחיל כבר עכשיו:

• התחילו ליצור כרית ביטחון. גם כמה אלפי ₪ בחודש מצטברים לסכום משמעותי בסופו של דבר...

• בקשו מרואה החשבון טבלה פשוטה של המספרים המרכזיים (הכנסות, רווח, הנהלה וכלליות, הון עצמי, יתרת מזומן) בשלוש השנים האחרונות, בלי לחכות לדו"ח הכספי המלא. נתחו את הטבלה ונסו לזהות "דגלים אדומים".

• מפו את התלות ואת הסיכונים שלכם, למשל: איזה מממן או פרויקט בודד מהווה נתח משמעותי מהתקציב, ומה קורה אם הוא נעצר.

• קיימו דיון עומק בוועד המנהל, לא רק כנושא שעולה פעם בשנה סביב הדו"ח הכספי., ובנו תכנית רב-שנתית לחיזוק החוסן הפיננסי.

ולסיום - "אצמח" מסייעת לך בקבלת תמונת החוסן הפיננסי של העמותה, באמצעות "מדד החוסן הפיננסי". אפשר ליצור איתנו קשר כאן.