החזר השקעה, או כמו שאנחנו אוהבים להגיד באנגלית – ROI (Return on Investment), הוא מונח כלכלי עסקי מוכר שעושה את דרכו, בשנים האחרונות, ללב המיינסטרים של עולם המלכ"רים.

אז מה זה בעצם? ואיך זה מתחבר לעולם שלנו?

בקיצור: בעולם העסקי, בלי להיכנס לנוסחאות, ROI מודד לנו מה נרוויח מכל שקל שנשים בפרויקט כלשהו. כלומר – אנחנו רוצים ROI חיובי וגבוה. ככל שה- ROI גבוה יותר, ההשקעה כדאית יותר. ROI מאפשר גם להשוות בין פרויקטים: פרויקט עם ROI גבוה יהיה יותר כדאי מפרויקט עם ROI נמוך יותר.

זה כמובן לא המדד היחיד לבדיקת כדאיות השקעה, אבל בהחלט חשוב.

עכשיו כבר יותר פשוט להבין למה זה רלוונטי גם אלינו. גם אנחנו, בעמותה שלנו, רוצים החזר גבוה (וגם השפעה גבוהה) על כל שקל שאנחנו משקיעים במיזם, תכנית או פרויקט, וגם אנחנו רוצים שיהיה לנו כלי שיסייע לנו להחליט באיזו תכנית לשים את השקל שגייסנו או שתרמו לנו.

אבל – כאן זה קצת מסתבך. אנחנו בביזנס אבל בזה של השפעה חברתית... אנחנו לא רק רוצים להרוויח (למרות שמותר ורצוי. כתבתי על זה כאן), אלא גם להשפיע.

וכאן נכנס מושג נוסף – SROI (Social Return on Investment).

ראשית – חשוב להבין ש- SROI משמש לא רק במלכ"רים, אלא גם בארגונים עסקיים שמשתמשים בו על מנת לבחון השפעות רחבות יותר, ולא רק כלכליות, של ההשקעה שלהם, כמו השפעה סביבתית, קהילתית, חברתית וכו'.. במסגרת המגמה של אחריות חברתית של תאגידים. ארגונים כאלו ינסו להפוך ("לתרגם") את ההשפעות האלו למונחים שהם מבינים – כסף.

ב- SROI אנחנו מנסים לכמת תוצאות לא פיננסיות, אבל כאלו שחשובות לנו בהשפעה שאנחנו רוצים להשיג. על מנת לעשות את זה, אנחנו צריכים, ראשית, להגדיר מהם הפרמטרים שחשובים לנו בהשקעה מסוימת – מספר המושפעים, עומק ההשפעה, משך ההשפעה וכו'.

בעמותה, לא תמיד נצליח לתרגם השפעה לכסף. קצת קשה למדוד מה התועלת הכלכלית של כל פעולה חברתית, אבל, כדי שהדיבור בשפת ה- SROI יהיה אפקטיבי, אנחנו צריכים לשים מספרים, ולא אמירות כלליות: % שיפור בציוני בגרות, לדוגמה, הוא נתון מדיד, וניתן להשוות באמצעותו בין תכניות.

אז מה נשאר? ה- SROI של הפוסט הקצר הזה, מול ההשקעה בכתיבה שלו.